בנם של נעמי ונחשון. נולד ביום ט"ז בסיוון תשמ"א (18.6.1981). אח קטן לרחל ולגיל.

דן גדל והתחנך ביישוב נופית שבגליל התחתון, למד בבית ספר יסודי מקומי ובתיכון האזורי "כרמל זבולון" בקיבוץ יגור. ילד מקסים וברוך כישרונות, בעל ידי זהב, חיוך מבויש ועיניים טובות.

נחל ציפורי, הסמוך לנופית, היה נוף ילדותו ונעוריו, הוא הרבה לטייל במרחבי הטבע ונהג לבקר בקביעות בנחל.

מגיל צעיר הפגין חוש טכני מפותח ומשיכה מיוחדת לאיסוף ולשיפוץ כלי רכב ייחודיים וישנים. כך, שכנע את כל השכנים לקנות טרקטורון כיסוח דשא ולהפוך אותו לאחראי על הטיפול השבועי בחצרותיהם. בהמשך "אימץ" טוסטוס בלי מנוע ובהגיעו למצוות כבר היה בעליו הגאה של טרקטורון, עמו יצא לטיולים בכל רחבי העמק.

בגרוטאות הפשוטות והישנות, שמאחוריהן חיים שלמים וסיפורים מרתקים, ראה אופי שקסם לו יותר מכל מוצר חדש ויקר ערך. האיסוף והשיפוץ שלהן הניבו לו סיפוק רב והפכו לאורך השנים לתחביב משותף לו ולחבריו.

עם סיום לימודיו בתיכון, דן התנדב לשנת שירות בקיבוץ יטבתה שבדרום הערבה. לאורך כל אותה שנה, הקדיש את עצמו לעשייה למען הקהילה מתוך תחושת מחויבות עמוקה.

בשנת 2000 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בחיל השריון. הוא יצא לקורס קצינים והפך למפקד מוערך ונערץ, ששמו הלך לפניו.

מפקדיו מספרים שהיה מעמודי התווך בגדוד, לוחם מיומן ומפקד מקצועי וערכי, נטול אגו ובעל מנהיגות שקטה וכובשת. את תפקידו מילא מתוך תחושת שליחות וציונות, הפגין יכולת חשיבה מבצעית וראייה לטווח רחוק, הצטיין בתכנון לפרטי פרטים ובביצוע למופת. תמיד הקרין ביטחון ושלווה, גם מול אתגרים שנראו בלתי אפשריים. לחייליו ולעצמו הציב סטנדרטים גבוהים, הן בפן המקצועי והן בפן הערכי והאנושי, וכשם שהוביל אותם בשדה הקרב, כך גם טיפח את רוחם ואת מסירותם.

היה מלא אהבה, ראה רק את הטוב בכל אדם, הציב את טובת הזולת לנגד עיניו ותמיד היה נכון להושיט יד ולעזור. "אהבת את הטנקים ואהבת את אנשיך", אמר חברו לשירות. "מערכת יחסים מופלאה בין אדם לאדם ובין אדם למכונה".

לאחר שחרורו מהצבא, למד בישול וקונדיטוריה בבית הספר "עושים בישול" והפך לשף וקונדיטור מוכשר במסעדת "טורקיז" בסי אנד סאן שבצפון תל אביב.

הוא הכיר את יעל, התאהב בה עד עמקי נשמתו, והשניים נישאו והביאו לעולם שני ילדים – איתן ועומר. דן, שהיה אדם משפחתי מאוד, בן ואח אוהב ונכד מסור, היה נרגש ביותר להקים משפחה משלו. אשתו וילדיו היו מקור גאוותו, שמחתו ומרכז חייו, והוא הרעיף עליהם שפע של חום ואהבה.

המשפחה התגוררה במושב בית יצחק-שער חפר אשר בעמק חפר. דן ניהל את בית הקפה "טורקיז" במושב, העביר קורסים וסדנאות והכשיר טבחים וקונדיטורים רבים. הוא היה מוכר בכל האזור בזכות המטעמים שהכין, ובראשם הפיצה, העוגה הבסקית וקרם השנטילי.

אהבתו לארץ ישראל ולנופיה הייתה גדולה ועמוקה. לאורך השנים חרש את הארץ לאורכה ולרוחבה והכיר כל שביל, פינה ונקודה. עם הולדת בנו הצעיר, קנה רכב מדגם "טרנספורטר" של חברת "פולקסווגן", ואיתו יצאה המשפחה לטיולים ולקמפינג בטבע, והצטרפה למשפחת הטרנספורטרים של האזור. ביום הולדתו הארבעים קנה לעצמו טרקטורון הונדה אדום, זהה לזה שהיה לו כנער, ובכך הגשים חלום.

את השילוב המושלם בין שתי אהבותיו הגדולות – טיולים בארץ ומכוניות ישנות – מצא בארגון "גרוטראלי", העורך מסעות אתגריים ברחבי הארץ, בהם ניתן להשתתף רק עם רכבים ישנים. הוא הפך לחלק בלתי נפרד מהארגון ובכל מסע פינק את המשתתפים בעוגות, עוגיות ושאר מאכלים מעשה ידיו.

דן היה איש של סנטימנטים, מעולם לא דיברו אליו מוצרים חדשים ויקרי ערך אלא דווקא הפשטות. הסיפור שמאחורי הדברים הוא ששבה את ליבו. אולי, כתבה רעייתו, זו הסיבה שאהב לאסוף חפצים ישנים, לתקן ולהשמיש אותם. וזו הסיבה שחיבב כל כך רכבים עם אופי, כאלו שיש סיפור בתוך הברזלים.

דן אהב מאוד את שירי ארץ ישראל היפה. כל פעולה שעשה, מבישול, תיקון או מקלחת ומשחק עם הילדים, לוותה בשריקות או בשירה, בקולי קולות ומכל הלב, כשהוא מדגיש את המילים המשמעותיות עבורו.

בענווה אמיתית, דן הותיר חותם בכל מקום בו דרך והפיץ סביבו אור ושפע של אהבה. בכל פרט בעשייתו השקיע את כל כולו, מתוך רצון אמיתי לתת, לפנק, ולספק לסובביו חום, אנושיות ונחמה.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

בתפקידו במילואים, שימש דן כסגן מפקד גדוד 89 בחטיבת המילואים 8 של חיל השריון, הנקראת גם חטיבת "הזקן" (על שם מייסדה, האלוף יצחק שדה). עם פרוץ המתקפה, הצטרף מיד ללחימה ומאז, במשך כשלוש-מאות ימי מילואים, הוביל את חייליו בתעוזה ובחירוף נפש, בגזרת גבול הצפון וברצועת עזה.

לקראת התמרון הקרקעי בדרום לבנון, שהחל בסוף ספטמבר 2024 והצריך יכולות חדשות של פינוי, תספוק וניוד (פת"ן), הקים את יחידת הפת"ן של הגדוד ועמד בראשה. ביצועי היחידה, שהיו חיוניים לתפקודו של הכוח הלוחם, התגלו כמקצועיים ומהירים במיוחד וזכו לשבחים רבים. מדי לילה, בחסות החשיכה, חדרו שיירות הפת"ן לשטח לבנון, כאשר דן מוביל אותן ונוהג באחת המשאיות.

מפקד הגדוד כתב לו: "דן דן יקר, אתה נמצא תחת הקטגוריה המאוד מיוחדת של מכפילי הכוח של הגדוד. המנהיגות, האחריות והמשימתיות שהפגנת והובלת איתן את הדרג היו מפעימות".

בערב ראש השנה תשפ"ה, לפני יציאה למשימה נוספת, כתב למשפחתו: "שוב נבצר ממני לחגוג איתכם חג... חג שמסמל התחלה, התחדשות, משפחתיות, לאומיות ועוד שלל דברים טובים... ידענו שהיום הזה יגיע שבו ניקרא שוב לדגל ונצטרך להשלים את המשימה לה התכוננו כל חיינו כמילואימניקים... אנחנו כאן חזקים ונחושים להשיב את השקט למדינתנו האחת והיחידה".

בליל חמישי, מוצאי שמחת תורה תשפ"ה 24.10.2024, יצאה היחידה למשימה מבצעית בכפר חולא שבדרום לבנון. במהלך המשימה, נורה מטח רקטות לעבר הכוח. דן וארבעה לוחמים נוספים נהרגו במקום.

רב-סרן דן מאורי נפל בקרב ביום כ"ג בתשרי תשפ"ה (24.10.2024). בן ארבעים ושלוש בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין בבית יצחק. הותיר אחריו אישה, שני ילדים, הורים, אח ואחות.

אשתו, יעל, ספדה לו: "דן, דנדוש שלי, איך אפשר להיפרד ממך. אתה האיש שכולם רוצים לצידם... כמה שאתה היית טוב לכולם, שנון, מצחיק, אכפתי ורציני. היה בך הכול... אף נסיעה לחו"ל לא הקסימה אותך כמו טיול ג'יפים למדבר או לכרמל... היית אדם של תשוקה לחיים... דן, אתה אי של שפיות, כל סערה ומשבר שהתחולל ידעת לפשט ולהפוך אותו לאפשרי. ידעת תמיד לראות את הטוב".

חברו לשירות כתב: "מאורי, הגדוד עמד במשימתו בצורה מלאה בשבועות האחרונים... בעוז בנחישות וברוח לחימה. כמכונה משומנת. לא היינו יכולים לעשות זאת בלעדיך ובלי החבורה המדהימה שבנית סביבך. עשיתם את הבלתי אפשרי... לא היית מהאנשים שצועקים את נוכחותם. עשית תמיד הכול בשקט, מנהיגות עוצמתית וכובשת וכולם הלכו אחריך. ובכל מקום שבו הייתה חסרה תקווה, היית מביא איתך אור, תושייה ורוח יוזמת".

דן מונצח באתר ההנצחה לחללי חיל השריון, "יד לשריון", בלטרון.

משפחת הטרנספורטרים נטעה עץ לזכרו ב"גבעת הטרנספורטרים" שביער חדרה, וחברים נוספים נטעו עצים לזכרו באזור השרון ובצפון.

משפחת גרוטראלי החליטה לקיים מסע רכבי אספנות לזכרו ומסע גרוטראלי לזכרו ולזכר חברו הטוב, רס"מ חן גרוס, שנפל בעזה ביוני 2025.

יקב אייל הנציח את דן בסדרת יינות שעל תוויותיהם מוטבעת דמותו.

משפחתו של דן יצרה ספר זיכרון דיגיטלי, הכולל סיפורים ותמונות מתחנות חייו השונות.

המשפחה החליטה להנציח את דן בהכשרת שביל הליכה מהבית בו גדל בנופית לתצפית על נחל ציפורי.

סרטון לזכרו הופק על ידי מיזם ההתנדבות האזרחי "מטה שירות חרבות ברזל". הסרטון ניתן לצפייה ביוטיוב תחת השם "זוכרים באהבה את רס"ן דן מאורי".

עמודי הנצחה לדן נפתחו באתר memoriz.plus ובאתר noflim.

סמוך למנרה הוקם "מצפה החמישה" לזכר חמשת הנופלים באזור, בהם דן. ההנצחה בוצעה ביוזמת אנשי הגדוד שלהם, ניתן להגיע עם waze.